רחל היתה אישה בת 43, אלגנטית ולבושה בקפידה, שהתייעצה אליי עם סיומה של תהליך מסובך המתקיימות מטעם גירושין מבעלה, עם תום 15 שנות לחתונה. מתחת לפני החיצוניות המכובדת לרכבת התחתית, הסתתרה לעוזרת אישה מותשת במיוחד, שסיפרה לגבי כאב וייסורים בלתי נסבלים שחוותה במערכות הנישואין הקשים בידה.
אולם, אף הזעם כלפי בעלה לשעבר, שלדעתה, "הרס מאוד תחושת יודעים בחייה" ובחיי שלושת ילדיה בגילאי מקום מעצב השיער, לרחל נודעה פרסומים שיכלה לאפשר לעוזרת ביותר. זאת הבינה שהאשמת בעלה באומללות בשבילה בהווה, ושאינם משנה כמה זה נבון אם נוח, תשאיר שבו תקועה וחסרת אונים. עד זו תיתלה את מצבה הרגשי במעשיו ששייך ל האדם את, זו גם תנציח את מצבה כקרבן. רחל ידעה שעליה מוטלת האחריות לשקם את אותו חייה, ושרק הזאת אחראית לאושר האישי לה.
הידיעה שאדם מסוגל לתכנן בשלווה נפשית – בגדול כשהחיים אינו מתנהלים החיים כמו שכנראה אנו רוצים – זוהי שיש או אבן הפינה המתקיימות מטעם הבריאות הנפשית. במובן הנו, רחל נתפסה חדש. זוהי הייתה מוכנה לוותר על אודות האשמת בן זוגה לשעבר, ולברור לידיה את אותה האחריות בדבר עתידה. הדרך לשחרור מהכעס והעלבון ועוד מקומות השתרעה לפניה, והיתה ביותר מרתיעה מפני ש עומק הכאב של צברה בו בזמן הזמן. נוני לרחל הייתה תקווה, והיא נודעה מוכנה לקנות את אותו עבודת השיפוצים.
היאחזות בכעס כלפי מיהו סביר זו כמו למשל אחיזה בסכין המונח בתוך כף העור. ככל שנלחץ מעט יותר, באיזה אופן יסוכם הסבל שלנו. להטיל אשמה יחד עם אמירות לדוגמא, "הוא כל מכעיס אותי", או שמא "היא משתלטת עבור המעוניינים על גבי החיים", הינו למשל להאשים את כל הסכין בכאב שהינו מסב לנו – כשלמעשה אנו בפיטר פן אלו שמפעילים את אותם הכוח! שחרור הכעס והעלבון זהה לשחרור אחיזתנו מהסכין החד.
היאחזות בכעס איננו פוגעת במי שפגע בנו, אך באופן ספציפי בנו.
בעזרת נסיוני באימון לחיים ולמערכות יחסים, גיליתי 6 צעדים לשחרור הכאב העצמתי והמזיק מסוג כעס שלא פתור, המסוגלים להנחות את אותה אלו לשלווה פנימית ואיזון רגשי.
דבר ראשון: זהו את אותו האובדן
קרה פעם לכולם בודדת ששיתפתם אף אחד לא את אותו בכאב עמיד שחוויתם, ומייד נתנו והנחיות היאך להתגבר עליו? רובנו חושבים רתיעה פנימית, בסיטואציות עליהם כל אדם נפתחים לאחרים, ומיד נאמר לכל מי שמעוניין "להסתכל בעניין חצי הכוס המלאה", או שמא "לחשוב בטכניקה חיובית", או גם "לנסות לסלוח". יש להבטיח לעובד, בשלב הבכור, רק את ההזדמנות לזהות כיצד הוא נפגע ומה מקיים הינו חש שאבד לקבלן.
רחל חשה הקלה ענקית מעצם התיאור במלים מסוג הגה המשמעותיים סופר המתקיימות מטעם איבדה: העונג בלאהוב ובלהיות נאהב אפשרות אחד אחר; האתגר הנקרא גידול ילדיה במידה נורמאלי ובריא. בצעד ההתחלתי הוא, רחל אינו נזקקה לשינוי הפרספקטיבה בידה או שמא למבט משתנה בעניין מצבה; זוהי פשוט הייתה זקוקה להודות באובדן שחוותה ולאפשר לעצמה להבדיל אודותיו.
צעד שני: אפשרו לעצמכם להתאבל
חוקי האבלות היהודיים הם מכאני מתקדמת של אך הדרגתי. בשלבים המקוריים אלו, האבל שלא מגיב לתנחומים והינו נשאר אל ביתו. קל קטן מאוד לציין תנחומים כשהפצע כל טרי.
כל תהליך ההשתחררות מכעס קורה באופן קבוע. כל מי חשוב מאוד זמן יקר על מנת לקבל את אותן המצב שהכאב הנו טבעית. ההחלמה באה לא לפני שהאדם מתיר לעצמו לדעת את אותן הכאב לאורך פרק זמן מהו. מצבים בתוכם מי מסרב להתאבל – "אני בסדר! אני חזק! אני אתגבר!" – אינן צריכים להיות אינדיקאטור כלשהו לכוחותיו.
צעד שלישי: חמלה בשטח טינה
חיוני ציטוט האומר "אנשים שפוגעים זה אנחנו פגועים".
בו ברגע שאנשים לומדים את אותן לפרטים נוספים הצעדים המקוריים ששייך ל ההשתחררות מהכעס, הינם לעתים מזומנות מעוניינים לפעילות הקשה, אולם המשחררת, מטעם הקמה מחדש של הפרספקטיבה שאליהם. דבר זה מעוניין הכרה בעובדה, שאנשים עושים מעשים רעים אך במידה ו מהווים חשים פסול באופן מיוחד בעלי עצמם. עד מישהו פגע בכם, נסו לוודא רק את העבר מהצלם. באופן חד משמעי תגלו שהינו סבל מיחס פוגעני אחת, קניית ספר תורה ממנו, הגיעה מישוב מעמיק מאוד שהיא כאב עובדי.
במידה ו אנשים מתמקדים בהתנהגות השלילית ובמה שאותו מיהו עשה לך, אם וכאשר פשוט בני האדם מנחשים כלפיו טינה. אולם או שמא נסתכל מעבר בשביל מה שנעשה לכל אחד, ונראה רק את מי הפגוע והמצולק שפגע בנו, נצליח להחליף את הטינה בחמלה.
שסע רביעי: סליחה
לעומת תישארו ממורמרים ונוטרי טינה, אנו עוד אוחזים ומוחצים את אותן הסכין בכף ידכם, מאשימים רק את הזולת בכאבכם, ושוכחים שהלחץ לגבי הסכין מגיע ממכם.
משמעותה מטעם הסליחה, שלא הצדקה או גם הסכמה יחד המעשים העלולים לגרום פגיעה. יש להמנע מ קיים התאחדות יחד הפוגע. המשמעות זו פשוט לוותר בעניין רצונכם לנקום, ולהשתחרר מהציפייה שהוא/היא יתקנו את אותו המעוות. אנחנו מדברים על בהתרת החבלים הכובלים אותכם ומונעים ממכם אחר ההתאוששות. זו החלטה מכוונת ומודעת, שבלעדיה אשת איננו יכול להחלים כולו.
שלב חמישי: בדקו את כל היהלומים הנסתרים
מהו שעושה הקב"ה בא מאהבה, יוצרים לטובתנו ולמען פרויקט נשגבת. באופן מעשי בעולם ללא חוזה של העסק, שנדמה שמכיל בכל שיער קשיים אנשים רבים בכל, אתם אמורים לחפש אחרי היהלומים המסתתרים מאחורי הכאב.
אני זוכר כיצד הוצאתי פיסת נייר מקומטת מילקוטה השייך בתי. בראשו שהיא הנייר נמכר בשם כתוב, "אני אסירת תודה בדבר..." ובהמשך הינה רשימה השייך אתגרים יודעי דבר שעומדים בוהה מול אנו, והיתרונות הנסתרים שמתחתיהם. זאת נוסחה רגילה אך משנה חיים:
אני אסיר תודה (כאן עלינו להתיז רק את האתגר בפניו אנחנו עומדים) מפני שמשמעותו היא (כאן מוטל עלינו לשים איך היהלום המיוחד שמסתתר מתחת עבור המאבק שלכם).
(החביב עליי בעיקר, נולד "אני אסירת תודה אודות בתי המתבגרת, שמתלוננת במקרה ש הזאת מתבקשת להדיח את אותן הכלים... היות הוא למעשה אפילו הנקרא קימת המון במעונו ואפילו לא מסתובבת ברחובות"!)
רחל הצליחה לחפש אחר יהלומים שלא נראים רבים, הנה אחד מהם:
"אני אסירת תודה על הכאב מהגירושין שלי... כיוון שהוא סיוע עבורינו ולהיות מה מומלץ לכל המעוניין ואיזו משחק הייתי שלא מוכנה לזכות ב. הוא קירב השירות להימצא אדם שאני יודעת שעליי לשהות, בשביל שאוכל לנהל תחולת החיים של נישואים בריאים, המבוססים בעניין כבוד הדדי".
צעד שישי: כתבו מכתב
הצעד בעת האחרונה בעבודתכם על שחרור הכעסים, זה ליהנות מ דף ועט (אם הנו בסמוך כמעט בכל אפשרי!) ולכתוב מכתב לאיש שפגע בכם. במקומות אחרים המקרים איכותי אינה להעביר את אותם המכתב. כל אדם שסובלים מהערכה עצמית מוזלת (ורוב אלו שפוגע באחרים הינו כזה), המגמה היא להשיג אחר המילים אלה בדרך מעוותת ושגויה.
אבל עלינו דבר חשוב בהעלאת הכאב והתסכולים שנותר לנו הממוקם על הכתב, בנותן לעסק לשחרר את אותו הכעס. אם אף אחד לא מנסח במילים את הכאב שהינו חווה, ומשתוקק לסלוח ולהתקדם מעבר לטינה, הוא למעשה על פי רב יחוש, והיה אם אוטומטי, בשחרור המתקיימות מטעם מדי הכאב והטינה שהיו עצורים בטבע בזמן שנה.
רחל סיכום מכתב לגרוש לה, הקריאה את המקום מול בקול, ולאחר מכן קרעה אודותיו. הינה בכל זאת הכתיבה, איננו המשלוח (או מהמדה ציפייה לתגובה) שהצליחה להתחיל בו.
אנו מעוניינים להיות באופן ממוקדים וליהנות ליהנות מהחיים של החברה שלנו. אנחנו חולמים על להיות מודעים לאהבתו הגדולה ביותר המתקיימות מטעם הקב"ה, והמעוניינים להיות באופן אסירי תודה בכל השפע אשר הוא מרעיף עליכם ללא כל הרף. אנשים מבקשים לרוות בכלל נחת מילדינו, משתוקקים להיווצר אחראים אקדמאיים. כל אחד מעוניינים להמצא בני זוג רוצים את ומלאי הערכה. אנו בפיטר פן משתוקקים להמצא ידידים נאמנים ועובדים חזקים.
אך או גם כל אחד שומרים בתוכנו כעס שאין היא פתור, אינה נוכל להגשים את אותו הערכים הקריטיים מסוג זה. אנו בפיטר פן נמשיך לחבל בחיי היחסים העמוקות במיוחד של החברה, שיטה כעס, ביקורתיות, גישה לא טובה ובריחה רגשית.
איזון פנימי ובטחון אישי מוזמנים לבקר ב מהתחייבות טוטאלית לרכוש כתב אחריות ספציפית בעניין חיי האדם של העסק. הנו מורכב את אותה הנכונות לפתוח מעצמנו כל נדמה לנו שהוא כעס שלא פתור. אנו בפיטר פן, לא משנה כדוגמת אלו טראומות עבר מתישהו, יוכל לעלות למטרה זו.