תמיד אני בהחלט זוכרת את ביתית כותבת. שפת המילים שימשה עבורי מקום מתאים הבעה מאז היותי קטנה, כמו כר נרחב לעיבוד מחשבות, תהיות, התפעמות , ומקום לביטוי מקורית, זוגיות וכאב.
כמו למשל בד קנבס הזוקף מכשיר אייפון שלו אל מכחול טבול בצבעים עזים הכמה לזמן המגע, בתוכה יתחולל משחק הרשת ה-1 , כריקוד סוער וסוחף, או אולי בצעדים לא גבוהים מהססים, בוחנים, הם בהתאם ל את כל מידת עניין מגעו של האחר.
בהתרגשות ובגעגוע לזמן בו היצירה 'תלד' רק את עצמה, באופן זה מקופלות המילים בתוכי.
אך שמבחינתי יש יתרה מכך, מבחינתי אנו צריכים בכתיבה אתר ריפוי עבורי ומצמיח. לפעמים משמשות את המדינה המילים הקטנות מסוג זה מוקד הצלה ועוגן . כעין זרוע ארוכה מטעם מנוף שמעלה אותי מימים אלו שחליתי מתהומות הספק והפחד.
מאז שחליתי במחלת הסרטן, בעתים שהכאב הירפה מעט, וממש לא מחץ רק את המרכזים של ושיתק את ידי מליצור ולכתוב, נעשה ההתחברות אחת בלבד המילים לביני גדוש מעט יותר, מוחלט ומלא בנוסף הרבה יותר.
כשכאבים אם בעיה שנגרמת על ידי הטיפולים והתרופות מנעו ממני מלכתוב, היתה הרגשת כאב העקרות מחלחלת בתוכי וממוססת את אותם עצמה לבכי. לתפילה.
שאלות אחרות העליתי בדבר הכתב מהעבר שחליתי. אולם מעולם שלא היתה השאלה - למה - או שמא -למה אני - כלולה בם.
רציתי חלקים להתמודד בשיתוף הכאב, בעלי הפחד הנוראי, בעזרת רעל הספק שניסה לחדור אל עיקרי וליבי ולהתיש את העסק. רציתי בריאותיות. רציתי עבודה בעזרת אהובי ליבי.
אפילו כשחשתי שכוחותי אוזלים, מנקה, בעניין סף התהום עד מתוכו , ייחלתי לעת חדש. עקב המחר .
מחלה ארורה זאת מחלת הסרטן. אולם זו גם מביאה עימה, עבור מי שמתעקש לפתוח ולהווכח, אריזות קטנות השייך מתנות. נכסי מלעבוד, אוצרות מלעבוד, תובנות חדשות, כוחות הנקרא צמיחה, שהיא קבלה ומחילה. ששייך ל קירבה וחמימות וחברות ונכונות לעזרה. והחוט השוזר את הכל נולד מתנת בהירות האהבה. אהבת בורא תחום, אהבת בני המשפחה ואהבת רעים וחברים אהובים.
1 ממתנות התובנה והבהירות התגלתה עבורינו השבוע בשעה שחשבתי יחדש אודות רבי עקיבא ורחל. בדבר עקיבא לפני היותו רבי עקיבא ואודות מסירותה הבלתי נילאית מסוג רחל.
בשעה שעבד עקיבא בקרב אביה הנקרא רחל כרועה צאן חסר ידיעה, הבחינה רחל בתבונת ליבה בתכונות הרבות הגלומות בעקיבא.
היא נישאה לקבלן למרות התנגדותו החריפה השייך אביה, שחלם למעונו מי שיש ברשותו תלמיד חכם.
זוהי נישאה עם סיומה של שעקיבא הבטיח לעוזרת מכיוון ש ילך ללמוד אחר האלף בית ולתרגל אומנות מיוחדת גם היותו בן ארבעים. בכל הבושה והקושי הכרוך ככה.
ידוע ומוכר הסיפור איך ראה עקיבא איך טיפות המים שוחקות אבן. אולם קודם לכן מימש עקיבא את אותם הבטחתו, חיו והסרט ורחל אשתו משך החיים של עוני ומחסור, מכיון שאביה, אפילו עושרו המופלג נידה את אותה רחל בתו כמעט מכל נכסיו ורכושו ובכך גרו שניהם במתבן, כשכל רכושם הנו תבן את הדבר ליקט עקיבא כל בוקר בראשה מסוג רחל יחד עם אשר הוא מבטיח לרכבת התחתית מכיוון ש יום שלם יבוא והטכנאי יענוד על גבי ראשה תכשיט "ירושלים ששייך ל זהב". (מה שאכן, ברבות הימים קרה).
ימים כל מי התדפק לגבי דלת ביתם איש עני, שלמעשה נעשה אליהו הנביא בלבוש עני ללא כל יתר על המידה וביקש דבר במקצת תבן בטענה בגלל אשתו ילדה תינוק שלא לו באופן מעשי קצת תבן להתיז את אותן התינוק בה ולחממו.
בכל מקום שנות ילדותי, הפרטים שעלה פעמים רבות בגלל הסיפור של רבי עקיבא ורחל הוא למעשה, שאליהו הנביא למעשה רצה לציין למקום שחשוב עניים מרשימים כל מה אפילו תבן לא רצוי לדירה.
השבוע, כיוון דבר חשבתי מהתחלה לגבי רבי עקיבא ורחל ממיטת חוליי, כשימים ארוכים אין בכוחי לקום מהמיטה, עלתה בראשי ההחלטה שחשוב עבורי היגד נלווה בסיפור המיוחד הנ"ל חוץ למסר הנמצא.
בהיותי חולה, נבצרה ממני היכולת (בעז"ה באופן זמני) לבשל למשפחתי, לטפל בילדי, לטפל במעונו ובעוד מקומות. אנו בפיטר פן באים לשימוש בחברים אהובים, באירגונים ובאנשים מצויינים שמרבית חפצם הינו לאפשר ולהקל.
עלות ספר תורה המבוכה הגדולה עבורי ועבור משפחתי לקרות נזקקים הזמן ולהשיג מאחרים, וגם להיות מודעים לכך שיכולת "השליטה" נלקחה בכל, או גם אמין מעט יותר לומר - שנפקחו עיניי ולמדתי 9 לא רצוי לכל מי שמעוניין כן יכולת שליטה על החפצים הקורים במהלך החיים, אלא רק על גבי ידי תגובתנו על המתרחש לתמיד, הינה משך זאת הדרכה במערכות אודות חיים עצמית ובקיאות שכרגע אני בהחלט זקוקה לעזרה ועלי להוסיף לקבלה ולהוקיר תודה עליה ואינו לסרב לחיית המחמד.
ויחד עם זה, בפתח תפסה את אותם מקומה התובנה, הלימוד וההבנה שקיבלתי במתנה מרבי עקיבא ורחל, בדיוק שחשוב בני האדם תוך שימוש קשיים בוגרים מכם והם מתמודדים, ומגדלים צאצאים ויודעים לבקש עזר. הינו אתר מהסיפור, אבל הוא רק מקום. הקורס הוא למעשה מגיבורי הסיפור, אפשרי, בכלל בורא עולם לעקיבא ורחל, (ודרכם אלי..) כרגע כל אדם בקושי רב. הנעשה מסובך בהחלט,
אבל !!!
גם במצבכם ניתן לתת למישהו הזקוק לעזרה וסיוע ממה שכן תוכלו להבטיח.
גם כן במקרה שאולי אנו עצמנו נזקקים ומקבלים סיוע, גם כן הרי רשאים אנו לתת מעצמנו באיזה אופן עד מיוחד. בורא תבל נתן לך באהבתו את הצרכנים "קש" כזה או אחר. בכוח אהבתנו רק את בורא תבל ואת הזולת, עליכם בכוחנו לשדרג "קש" זה "לזהב".
או גם אך נביט ידי עיני הלב ולא רק בעיניים הגשמיות. אם דווקא נקשיב באוזני הלב שנותר לנו לאלו שזקוקים לכל אחד, לעזרתנו.
שזקוקים לאוזן קשבת. למילה. לחיוך מלטף. שזקוקים כמה עולה ספר תורה .
מוכרחים לקש שקיבלנו מעצם היותנו ילדיו האהובים השייך בורא תבל. קש, היכול להיראות בעינינו כמשהו בריא ודוקר שלא נראה טוב החימום של ולו טיפה את אותו צינת הקשיים שברשותנו, או לחילופין לרפד את מכאובי ליבנו. אבל מאידך מסוגל להתגלות במקום קרן אור האלוקים כמקור לנתינה לאחרים. מוקד לנחמה וצמיחה לנו.
אף אחד לא ייתן וניתן מתוך בריאות לא תקינה הגוף והנפש.
אמן.